הספרים חינכו אותי לשנוא גברים ולהעריץ את השליטה על החיים שלי. אולי היו אלה זיבולי שכל, אך הגברים (גם כאשר המחבר היה גבר בעצמו) התגלו כחלאות משוללי שכל בכל הנוגע ליחסיהם עם נשים. מערכות יחסים, כך לימדוני הספרים, נטייתן להסתאב ולהיות גדושות במטענים של רגשות אשם, טינה ומה לא. וקשה לי להאמין שהגבר שלי אחר, בזכות אהבתו אלי וקשה לי להאמין שמערכת היחסים שלי תהא שונה.
אז אני רק חושבת על נתיבי מילוט עם כמה שפחות נפגעים במקום לחשוב על כמה נפלא המצב הזה שאני מצויה בו
איזו מתוקה, אני מבינה אותך... תנסי לבטא במילים כלפיו מה שאת מרגישה, בצורה יותר מדוייקת, ויש חוק זה, שדומה מושך דומה, ואם את חושבת מחשבה חיובית ואומרת לו אותה, את בעצם מעצימה את הטוב בחיים שלך. אולי זה בולשיט אבל אולי גם כדאי לנסות
אני חושבת שאם כבר טינה זה על גברים שעושים משהו רע במציאות לא בספרים,והלוואי ולא היית צריכה לנטור טינה ושגברים לא יעשו לך כלום. תשלטי בחיים שלך זה לא אומר שגבר נחמד לא יכול להיכנס
;){kind=link}